במבט תמים, מעט ילדותי ותיאור בגוף ראשון, מספקת מארי בנדיקט סיפור מיוחד, מעוגן בהיסטוריה לא פשוטה.
זה שילוב של היסטוריה עולמית, תקופת עליית המשטר הנאצי בגרמניה וּזליגתו לאוסטריה וּלמדינות אירופה השכנות, עם היסטוריה אישית-אנושית, של נערה שאפתנית ומוכשרת, שרוצה יותר.
מדובר בסיפור המושתת על ביוגרפיה של הדי קיזלר שהפכה לימים להדי לאמאר. מכוכבות הוליווד של אמצע המאה הקודמת.
היא דמות זוהרת, יפיפיה הולוודית שבנתה עצמה בכוחותיה בלבד וכך ככל הנראה תזכור אותה ההיסטוריה האנושית.
'האישה היחידה בחדר', הוא מוטיב חוזר בחייה, שלפעמים משמש לטובתה ולעתים מסמל את ההיפך.
אבל יד ביד עם יופיה וכשרונה הבימתי, הדי קיזלר/לאמאר, הייתה כך נראה, אישה דעתנית ומתעניינת, שלקחה חלק בפיתוח מספר המצאות יחודיות. חלקן בתחום הצבאי וחלקן בתחומים שמשרתים אותנו עד היום. אותה קיזלר/לאמאר הייתה, בין היתר, ממפתחי טכנולוגיה ראשונית שהביאה לקיומו של הטלפון הנייד, כפי שכולנו מכירים אותו כיום.
בעמודיו האחרונים של הספר ולאחר שנגמר פרק בסיפור חייה של קיזלר/לאמאר, מתארת בנדיקט את מפעליה החלוציים של דמות המופת הזו שנשמעת כמעט טוב מדי.
ספרותית, יש בו אלמנטים מעט ילדותיים, שעל שאלת התאמתם לדמות הראשית, או לסגנון הכתיבה, כנראה לא נדע לענות. למרות זאת, 'האישה היחידה בחדר', הוא סיפור קטן-גדול, שנוגע במשהו חם, נשי-אנושי וחזק מאוד.
וגם אם לא הכל נכון וגם אם חלק נתון לפרשנות או השערה, יש משהו נעים בסיפור חיים שהוא גם נוצץ וגם כל-כך לא.
התחממתי באור חייה של דמות יוצאת דופן, עם ספר שמבחינתי, שווה קריאה ולו רק בשל הרצון להעלות את זכרה ותודעת קיומה.
