למה בלי סימני פיסוק?
כשאני קוראת ונעצרת להבין מי אמר את המשפט? כי נגזלו מהספר הזה גרשיים (״), שמטרתם לציין ציטוט, יש בעיה.
לא ברור לי איך ניתן לוותר בקלות כזו, על חלקים מהחוקיות שמייצגת את תרבות הכתיבה והשפה? רגע, גם לי מותר?
כי אם כן, אני מכריזה בזאת! שלא אשתמש יותר באות ו׳, מ-ע-כ-ש-י .
תסכימו לקרוא?
(חוזרת בי מהר).
פסיביות כדרך חיים
״נועה אומרת שיש בזה משהו וחושבת שאין בזה שום דבר״.הסיפור חביב עד עייף (ומעייף), מתייחס למערכת יחסים בין אחיות שונות אך דומות, ה״טובה״ אומללה, המורדת פחות. כשהעלילה המקושרת לדת, בחירות, אמונות והתרסה, מתגלגלת כאן בחבילה אחת לא מפוסקת כהלכה (ודווקא עוסקים כאן גם בהלכה).
יש דרג...
ואני כקוראת כנראה שווה פחות
אם הזכרנו הלכה ומחסור בסימני פיסוק (וציטוט), אזכורים של קטעי תפילה, מלאים כאן פסיק על פסיק כרימון. נראה ששם זה חשוב להשתמש בסימני פיסוק. ואם תשאלו אותי, בעיני, חוסר שימוש בסימני פיסוק תואמי טקסט, בונה בי את התחושה שזה לא באמת חשוב למישהו שאבין כראוי את כוונת הכותב (כותבת במקרה זה). במילון שלי זה מעליב עד מרגיז (ואולי הפוך).
מה לא נעשה כדי להיות מיוחדים?
( היה גם מצחיק)
״החורים באוזניים מגרדים לה. היא מסירה את עגילי החישוק וזורקת אותם לתוך הכוס, לתוך היין״. כי רק באקט על גבול חוסר האמינות ניתן להביע תסכול?
״יש לי פחד גברים. פחד גבהים התכוונתי לגבהים״, כן, מה תאמר על זה ד״ר פרויד? כי לי יש הרבה מה להוסיף כאן.
כולנו קיפודים
עפ״י השאלה הידועה ׳איך קיפודים עושים אהבה?׳ (לאט וזהירות, אם שאלתם מה התשובה), כולם כאן צועדים קבוע על קצות האצבעות. נשים גברים ומה שביניהם, עושים הכל באיטיות מעייפת וחסרת תוכן לרוב (רק אצלי קפצו הרגליים בחוסר סבלנות).העלילה איטית ואם הייתם שואלים על מה הסיפור, מודה שהייתי מגמגמת (שלא כהרגלי).
עברית זה...(פה?)
״ יד משוכה במחזק ציפורניים ״, כל אחד וההעדפות שלו, אצלי זה לרוב הציפורניים.״ עפעפיים סגורות ״, סגורים עדיף כשמתארים עפעפיים (בהנחה שתכננו לכתוב כאן בעברית).
״ זה הרוח שלה ״, או זו הרוח שלה? כי עברית קשה שפה.
״ היא מסיימת לחתוך את העגבניה האחרונה ומערבבת את עצמה עם הסלט... ״, אה, מקווה שלא הבנתי.
״ מכנס ״, אחד? ומה עלה בגורל המכנס השני? (זה שמצטרף כדי שאפשר יהיה לקרוא לפריט הלבוש הזה ׳מכנסיים׳.
״ תלתלים מנומנמים ״, במקרה זה גם אני.
פילוסופי
אז מה זו בעצם בגידה?גם מחשבה מבטאת בגידה? כל מחשבה?
גילויי אכפתיות כלפי אחר/ת, זו בגידה?
עניין, נחמדות, אנושיות ו... ידידות רחמנא לצלן, גם הן בגידה?
ואולי רק במגזר הדתי נשאלת השאלה בקולות רמים וצורמים של שקט מבורך? (הרגשתם שהתפללתי עד אימה?).
בקיצור, מבחינתי זה לא עבד. היה עייף ומעייף (כן, כבר כתבתי) כולל שאלות קיומיות בגרוש, שהרדימו את תודעתי ובחיי שניסיתי להישאר ערה (ולו רק מתוך עניין ראשוני, כי הנושא רחוק ממני ופחות מוכר בסביבתי).
נפרדנו באמצע הספר
ואתם מבחינתי, מוזמנים להתנמנם ספרותית במקום אחר.
