כי מסקנות לא הגיוניות יש כאן בשפע, כמות החורים בעלילה לא יבזו גבינה צהובה איכותית ואם ממש תרצו, תוכלו להנות גם מריבוי אומללות והכאה על חטאים שלא חטאו מעולם.
בוגרת אך ילדותית
כאמא, הדמות הראשית כאן חסרת עמוד שידרה, שמצליחה להביא את הדאגה ואת רגשות האשם האימהיים לדרגת אומנות (אבל מהזן הירוד).כאשה שחגגה את שנתה הארבעים, היא בעלת יכולת ניתוח בלתי נילאה ומיותר. מתוך כך, היא בוחשת בימי ילדותה, שנים אחרי, עד שמתחשק להציע 'אולי תתבגרי?'.
כי בין היתר, לכעוס ולהאשים את אביך הזקן במות אמך, (שלושים שנה אחרי) שנגרם משום שלא הסתגלה מעולם למקום מגוריהם האחרון, זה טיפשי עד נוטה להתעללות בחסרי ישע.
לכן, כשאביה אומר לה, "אוי, בחייך, תרדי כבר מהצלב. מישהו צריך את הקרש.", אני איתו.
Drama queen - זה לא אמין
(וקבלתם גם חרוז)כי כשמישהו משבש את חייך האומללים ושולח מסרים שמטרידים בך את נשמתך (שמעולם לא הייתה מהעמידות שעל המדף), זה הגיוני שתוך כדי הסיטואציה המלחיצה, תסיקי כי מדובר באדם שאוהב את נפשך לעד? (זה לא).
"למה שמישהו ירצה שאני אחשוב על העבר המכאיב שלי? זה פשוט אכזרי. המילים הבוגדניות האלה צורבות כשאני אומרת אותן כי אני יודעת ש..... או לא משנה מי ששולח את האימיילים, עושה זאת מתוך אהבה."
באותה מסגרת לא אמינה תוכלו למצוא גם את, "לולא תליתי את השלט 'נא לא להפריע' על ידית הדלת, סביר להניח ש... היתה מתנחלת במיטת אחותה ולא עוזבת לעולם." כן ברור, שלט שתלוי על דלת חדרה של אחותי, היה מונע גם ממני את הכניסה (למשך שלוש דקות בדיוק).
אוי הלבלב
כן, מתיקות מיותרת עד מגעילה יש ב"מחברת הלב" (והייתי אמורה להסיק שיש בעיה בשלב החשיפה לשם הספר), כולל אלמנטים מרתיעים ואזכורים בסגנון משפחה בואכה פולניה."משפחה: גם אם תעזוב אותה היא לא תרפה ממך." ברור, כי ככה אומרים 'נעלבתי' בפולנית.
היתפספסנו
בשולי העלילה מופיע עיסוק/לא עיסוק, במחלה שחבל עד חבל מאוד שלא עסקו בה יותר. לטעמי, סיפור כזה שכבר נזרעו בו סימנים, היה יכול בקלות לשמש להצפת נושא חשוב שכזה.קבלו פיספוס.
מי אמר מה?
מחברת הגיגים בגרוש עוברת כאן כחוט מקשר בין תקופות, מלאה משפטים נעימים אך קלישאתיים, מהסוג שניתן למצוא בכל ספר הדרכה וריפוי עצמי. חלקם היו נעימים לי מספיק בכדי לשמור (אולי פעם אתקל בכותב ספרי הדרכה מתוסכל) והיו גם פחות."אני יוצאת מהמשרד ולחרדתי הרבה מזהה נוצת תקווה המתרוממת מפלומת ליבי." מודה שהנושא חדש לי ופלומת הלב שלי, שואפת להסרת שיער.
"אני מרגישה רפרוף בבטן, אם לא של פרפרים, אז בטח של דבורים." אולי של חרקים אחרים? כי זה חשוב?
"הערב היא מרגישה ירודה וריקה, כמו לחם בלי שמרים." אני מכירה כמה לחמי מחמצת שממש עכשיו, מאוד נעלבים.
"שבר נבקע במוחה של אנני ומאפיינים שפעם היו שליליים, מחליקים לבקיע הצר." לא ממש הבנתי מה תכננו להביע כאן ובכל מקרה זה נשמע נוירולוגי ואפילו כואב.
"עכשיו את בטח יודעת שהוא אוהב אותך.
אני מתנשפת בכעס. 'כן, כמו שחתול אוהב צמיגי מישלן'." בשם החתול: אפשר לבקש דימוי אחר?
"שכחתי את הריח פה, כמו של יהלומים, או אוויר, או מים." זו לא רשימת חסרי ריח? אז שכחתי את הריח של דברים נטולי ריח (ההגיון נשמע בסדר, מצבו של חוש הריח לעומת זאת, לא ברור).
"אני אוהבת אותך מהגבות עד האצבעות" (אני פחות). מניחה שמדובר ב from head to toe, שבתרגום הזוי, יצר ביטוי מצחיק במיוחד.
"אוזני נזקפות", "יופייה חרוך", "שמי הבוקר בשבת מחוטטים עננים אפורים..", ושאר ביטויים הזויים עד גועל מצאתי כאן. את רובם חסכתי מכם (הייתי טובה).
"היא היתה על רכבת. רכבת שירדה מהפסים." כן, ומאז אמה, אחותה, אני, אני, אני, ויתכן שגם אנשים שקשורים בהפקת הספר הזה, כולנו די ירדנו...
מישהי חכמה לימדה אותי פעם שכל משפט בספר טוב, חייב להיות קשור בהתקדמות העלילה.
בהתאם, אם נפשיט את הטקסט הזה משלל משפטים חסרי טעם עד מיותרים, נישאר עם רשימת מכולת קטנה ועניינית בסגנון 'היא הלכה, אח״כ הלכה עוד אחת, השלישית נשארה, אופס! תראו מה קרה, היה קשה, עכשיו כולם עצובים, לא נורא נתגבר והנה זה מתחיל להשתפר'. בקיצור, היה מעט נעים בלבד (ואפילו פחות).
חבל, כי אם הסיפור כאן לא היה ממולא עד להקיא, בגיבוב של שטויות וטקסט מיותר, היה לו סיכוי להתפתח למשהו נחמד.
אחרי הכל, הספר הזה הוא מחווה להתמוטטות נפשית בסגנון אימהי, ואני שהפכתי לאמא (ושוב ושוב) ולמרבה הזוועה זה לא הפך אותי לרכיכה מוכת יגון, מצאתי עצמי מגלגלת כאן עיניים בגועל, על מניפסט אומללות בביטוי נמוך, מיואש, אבל בעיקר מייאש.
כי הוא בעיקר מלא בכמויות בבל"ת לא אופייניות לספר שעבר כל כך הרבה ידיים (ועיניים), בתהליך הוצאתו ועדיין התוצאה גבולית, חסרת הגיון ברובה ובעיקר תמוהה.
"שוב לא עצרתי כשמשהו גרם לי להסס." גם אני לא... ולראייה, בטיפשותי, המשכתי לקרוא.
תהיו טובים, תעשו את המקסימום (לאו דווקא בהתעקשות על קריאת הספר הזה).
סקירה זו פורסמה בבלוג הרומנטי של 'עברית' romanticmov.com
