"אמא, איך הגעתי אתמול למיטה?"
(חכו עם מבט התדהמה)."אני זוכרת שנרדמתי במיטה שלכם,
זוכרת גם שבבוקר התעוררתי אצלי במיטה.
לגבי מה שקרה בין לבין, אין לי מושג".
אז הסברתי איך זה עבד, עשיתי הכל חוץ מתרשים זרימה.
איך עזרתי לקום, כי השינה דמתה לאיבוד הכרה.
איך תמכתי, עקבים והכל, כל הדרך למיטה.
הדלקתי אור, ליטפתי עור, כיסיתי גם.
וחשבתי,
אם יכולנו לבחור נקודות חיים בהם הינו פחות מודעים..
כמו לשבת בבית קפה, כרס הריון מתקדם לפני ואז...
'נעים מאוד, תכירי, זו הילדה שלך'.
בפנטזיה שלי ויתרתי על שלב הלידה...
שלוש פעמים ויתרתי עליו בשמחה.
טוב, אולי נשאיר פעם אחת?.
או,
'ברוך בואך לצה"ל' ואז,
'לקבלת הקצינה...'.
אם זה לא היה ברור, כן, הם מצדיעים לי.
או, הצדעה לדגל, מהאקטים הצבאיים המרגשים בחיי.
ויתרתי על שלב הטירונות בשמחה, ועל חלקים מקורס הקצינות גם..
שנוותר על חלקים מ.. מה עוד?
תוהה על מה הייתם מוותרים בשמחה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה