ספר עם פנים

הזוי, מדהים, לא הגיוני ועוד כמה ביטויי פליאה.

חברו את כולם יחד ולא תתארו את קצה התופעה.

יש לי חברים! (הצהרה תלושה).

תמיד אמרתי שאני בוחרת חבריי בקפידה.
והם באים ברמות וסגנונות, תחומי עניין מגוונים ... ואינטרסים.

והנה באמת, יש לי סוג חדש של חברים, חברות וקשרים ברמות אינטימיות משתנות מתוך הייצור הזה... היישות הזאת שקוראים לה פייסבוק בצוקרברגית, או רשת חברתית, בעברית שלנו מפעם, שעדיין מנסה לרוץ למרחקים ארוכים בעקבות החידושים.

הזיית ההזיות היא ליצור קשרים בלי להפגש, או להיפגש אחרי שכבר יצרנו קשר.

ויש משהו בלא לראות, כש'רק' ׳מדברים׳ עם אנשים. 

כאילו כיסו לי את העיניים האלה שהפריעו להקשיב.

אז עכשיו אני שומעת... אוהו שומעת.. ומזהה ניואנסים זועקים, או ׳דקויות׳ אם תרצו לחוות את זה בשפת הקודש האלמותית.

והנושאים...מממ הנושאים.
כמו בפינצטה, אני בוררת לי את המעניינים, המיוחדים, אלה שמשאירים מחשבה אחרי שמתנתקים.

כי אין שם ׳לא יפה׳ וקצת פחות מקום נשאר ל׳לא נעים׳ והבחירות שלי! הן מהות העניין... שלא כמו בחיים, לפעמים.

רק המושג ׳חברים׳, עדיין רודף אחר גלי השינוי התרבותיים, אלה שהשפה עוד לא השכילה להדביק. 

וכמו בחיים ׳האמיתיים׳, מזכירה לעצמי שגם כאן, הכל יחסי, הכל זמני אפילו מקרי לפעמים.

ועם זאת, לרוב, זה נעים.