כי הוא שמנע ממני לקרוא את הספר הזה עם צאתו.
משום מה מוחי הקודח החליט כי זהו ספר רומנטי על סבב ב' משפחתי כל שהוא, אבל לא כך (ואולי אפילו חבל שלא).
כי תוך תיאור אירועי דורות רבים במשפחה אחת (בקפיצות זמן שלא יאכזבו גור קנגורים אתלטי במיוחד), הספר הזה, בין היתר, עמוס באזכורים היסטוריים לא תואמים ובריבוי דמויות שמקשה לעקוב אחר העלילה (עדיין תוהה מה הקשר בין הסבתא האצילית, לדמויות העבר מהדוגית שעל הנהר? וזו רק דוגמה).
בכללותו מרגיש הספר הזה כמו סיפור טוב שיצא משליטה, כשסופרת מנסה לסגור "חורים בעלילה" והם בורחים ממנה ומתרבים ככל שעובר הזמן.
הדמויות חביבות, לא יותר, והפוטנציאל הסיפורי רחוק מלהתממש לכדי ספר איכותי. כי יש כאן פוטנציאל (כבר אמרתי), אבל משום מה, בדרך אליו, נולד בליל של סיטואציות הזויות עד לא ברורות (ובעיקר לא קשורות), שגרמו לי להגיע אל חיפוש העלילה רצוצה עד מעולפת (ולא, אין בזה שום ייתרון סיפורי).
ככלל, הספר הזה נקרא לאט כמעט כמו מעבר התקופות ההיסטוריות שהוא מייצג, תוך הקצנה מיותרת, החצנה מגוחכת, עיוות מציאות ופיזור עייפות כללית בין הדפים (ותוך כדי, גם על הקורא). ואולי רק על הקוראת הזו. יתכן אפילו, שאני היחידה שטרחה לפהק את הספר הזה, כמעט עד סופו).
מעטים משפטי המפתח שמצאתי לנכון לסמן כאן, ואת רובם תוכלו למצוא גם בספר עזרה עצמית, בסיסי עד מיותר.
בהתאם, החלטתי לחסוך אותם מכם וגם ממני.
זה לא פלא שהספר הזה הצליח יפה כל כך, לזחול אל מתחת לרדאר של עולם קוראי הספרים, כי גם אני העדפתי לרוב לפנות לעיסוקים אחרים והרחק ממנו.
היתה לי חוויה של סתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה