הספר הזה מתוק ומתובל, עמוס תבלינים ריחניים ונעימים וגם כמה פחות.הוא מספר על חייהן של אלמנות פנג'אביות ועל דרכי הסתגלותן לתרבות חדשה (כשהן מצליחות ומסתגלות כמובן). תוך כדי, הוא גם מארגן ופותר תעלומה ומביא אל לב התודעה את מעמדן הנמוך והאלימות שסביב אותן נשים.
מדובר בסיפור רב מעללים ונשים (ומעללים נשיים), שמתרחש בקהילה הודית באנגליה של ימינו.
יש כאן משפחות ומסורת, אלמנות קשות יום וצעירות שפרשו מחיי הקהילה ומנסות להגדיר עצמן, בין הודים, אנגלים ובכלל.
"תסביך של מהגרת"
הסיפור מתחיל איטי וסגור, ממש כמו היחסים בין הנשים המדוברות וממשיך פתוח, חם, ארוטי לעתים ומסקרן לרוב.היה בו משהו נעים, חלקלקל וחמקמק בעיקר, אבל קשה להחליט מה בדיוק זה היה.
כי בדיוק כמו תבלינים, הוא לפעמים גם נוטה לכיוון ה"יותר מדי".
יותר מדי מספר, יותר מדי חוזר, מסביר ואולי סתם יותר מדי בוחן את הסבלנות שאין לי, אל מול העובדה שמדובר בתרבות אחרת, איטית ומדוייקת משלנו (ואצלי כמובן נמדד חוסר מהותי באגף הסבלני).
אבל הוא גם משתפר עם הזמן.
עדינות היא שם המשחק
היחסים המתוארים בין הדמויות נמדדים במבט, בהבעה עדינה ובתחושות שמתבטאות בתנועת גוף, ללא מילה.בקיצור, מדובר בתאורים תרבותיים שלא דומים לעולם החם עד עצבני/צעקני ומדבר ללר הפסקה, שלנו.
שווה להקשיב.
"תמיד הייתי מודע ללחץ למלא את החוקים ולעמוד בציפיות".
פעם כבר היינו בהודו
הסיפור פחות, אבל הסגנון והתרבות מזכירים ספרים כמו 'אדונית התבלינים' המוכר מאוד ואחרים מאותו בית יוצר והסביבה.אבל הספר הנוכחי הרבה יותר אמיץ בכל מה שקשור לארוטיקה שבינו לבינה, לבינן וכו'.
"אף פעם בחיים לא הייתי כל כך מתוסכלת, משועשעת, אהובה ומבולבלת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה