התשובה טמונה כנראה, בין דפי רוב ספרי הז'אנר הרומנטי באשר הם.
כי יש פה מבטים שמצטלבים בחטף, פספוס גדול של 'כמעט היינו יחד' כולל תחושות ותיזמון שתמיד, אבל תמיד, שמים רגל לאהבה גדולה.
וכבר היינו כאן
קחו גיבורה סטיגמטית, כזו שמצטיינת בקלולסיות יתר, שלרוב היא הקטנה, הדפוקה, הפחות יפה (אבל יפה, ברור שיפה, פשוט עוד לא יודעת שיפה). תוסיפו חברה טובה- זוהרת וכריזמטית, שלידה מרגישה הגיבורה כמו אפרוח טרום בקיעה ובחור אחד מיוחד במיוחד, וקיבלתם את תחילתו של כל ספר שתשלפו מהמדף (הרומנטי כמובן).
"...וזה לעולם לעולם לא יקרה שוב. אני לא חושבת עליך ככה, ואני די בטוחה שגם אתה לא מטפח פנטזיות חשאיות בקשר אלי." ברור שמטפח וברור שחשבת עליו מהעמוד הראשון (ואל דאגה הכל נכתב והוברה קודם לכן, לא מדובר בספויילר אכזרי).
רמת הסוכר בדם
הוא לא מאכזב, רק נוטה לא לחדש ומעייף בנקודות מסויימות.הכל ברור ואחרי שהתחלנו, מי ישאר עם מי זו כבר לא תעלומה גדולה במיוחד.
באופן עקרוני, היו חלקים בעלילה שהרגישו כאילו נכתבו בלחץ, רק כדי להרוס עוד קצת, לפני שיגיע הטוב המיוחל.
אבל יאללה, בלעתי.
וזה שזה תואם את בסיס הז'אנר, כבר כתבתי.
עברית קשה שפה וגם הגיון זה לא קל
"הקוקטיילים שהורדתי", "אולי זה בגלל היין שהיא שתתה ואולי בגלל הבירה שאני הורדתי"
"אפילו מזג האויר שיחק אותה"
"אנחנו נהנים מיום קיץ אנגלי עצל ומשובח, מהסוג שתמיד עושה לי נמשים על גשר האף"
"הבוסית הבהמה שלי הכריחה אותי לשים..."
"את בדאון אבל את לא גמורה."
"אולי היא רק מחוסלת או עומדת להתמוטט. ידוע שיש לי השפעה כזו על נשים."
כן, ככל הנראה גם עלי (אישה, כבר אמרנו).
הותשתי מקלישאות וביטויים שראוי היה לתרגם בסגנון ירוד פחות.
ואחרי הכל, מדובר בתוצאה סבירה, לא מעבר.
חמוד, קליל, סתמי ולא מיוחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה