"יש לה אלגנטיות של קיפוד: מבחוץ היא מלאה קוצים, חומה בצורה ממש, אבל יש לי הרגשה שבפנים היא רכה כמו הקיפודים, שהם יצורים קטנים, אדישים למראית עין, חיים בבדידות עיקשת ובעלי עדינות עצומה."
אלגנטיות של קיפוד / מוריאל ברברי.

ברית הנישואים / מישל ריצ'מונד

יש לי הרבה מה להגיד על מוסד הנישואים (אחרי הכל מדובר במוסד) וזו כנראה גם הסיבה שבּגִינה נמשכתי אל הספר המדובר.
אלא שאז גיליתי ספר מתח קריא, מעניין עד סוחף לעתים, שהמהותו לא באמת עוסקת בנישואים (או לא רק).

"זה לא בסדר שנעים לי להיות עד להקרבה המדהימה הזאת שהיא עושה בשבילי, בשביל הנישואים שלנו?"

כי הנישואים ב'ברית הנישואים', משמשים בעיקר, כתפאורה. מן 'שקדי-מרק' אם תרצו, שמספקים את הצורך בסיפור מתח על חוויה דְמוּיַת כת (ואולי לא דמוית). 



Fake It Till You Make It


"היתה ב"ברית" אותה משיכה מסתורית לדברים שדחו ופיתו באותו זמן."

מדובר בזוג טרי, המוזמן להצטרף לקבוצת "חברים" שחרתה על דגלה את שימורם של נישואים איכותיים. עד כאן הגיוני ואולי אפילו טוב. אלא שכמו בכל מותחן שיודע את העבודה, זהו רק קצה הקרחון.
כשהסיפור מקבל מגוון תפניות, ממש כמו בחיים, הוא משלב שחור עם לבן, אהבה, שינאה ושלל יצרים אנושיים וככלל, מאפשר הרבה מקום ל'אפור' ולשאלות יום-יומיות. המסרים, כתוצאה מכך, צפים מעוררי מחשבה ופה ושם נמצאו נקודות שנועדו להרתיע ובמקום רתיעה מתבקשת, גיליתי עצמי מחבקת רעיון.

אותן שיטות הרתעה/לא הרתעה, מתגלות כאפקטיביות בשמירת התא הזוגי ומועילות לו בטווח הארוך. מצד שני, כחלק מקידוש הנישואים, מתפתח כאן מרוץ שיפוטי עד מסוכן ובין כל אלה כמובן, מרחפת השאלה 'מה הגיוני לעשות?' ובעיקר, 'מה מוסרי?'.


"יש תמיד צל שמרחף בין האדם שאנחנו רוצים להיות לבין האדם שאנחנו."

איך מתרגמים גרושין?

אם דיברנו על חיבוק רעיון, הרי שהתרגום הבינוני גרם לי לעתים להרהר באפשרות להתגרש מהספר הזה. זאת למרות שהיצירה ברמת העניין, החזיקה את עפעפיי מורמים לרוב.
כי 'ברית הנישואים' סיפק מגוון ביטויים כמו "אני שמח שהיה לי את הברית", "משהו שבדרך כלל היה מפחיד אותי אש", "אני בודק שוב ושוב כדי לוודא שהווליום דלוק", "מנג'סת", "מבורדקת", "מתנהגת בצורה שיגעונית", "...היא אומרת ושמה את הזרועות שלה סביבי", "השפיץ בקול שלה הסתלק", "השרשראות סביב הקרסוליים שלי חופרים לי בעור" והיו עוד. כולם מיותרים ועדיף היה אם היינו נמנעים מהם.

ככלל, 'ברית הנישואים', נע בין אותו תחושת עניין שכבר עסקתי בה ובין תחושה תמוהה שמקורה בדיסטופיה שמזנקת אל מאורת הארנב הקלאסית. החיים הם כאוס אולטימטיבי, כולם שולטים, נשלטים, בורחים (או לפחות מנסים) וטבע האדם יוצא לדרך במיטבו. 

"תשתלב. תהיה פחות מעניין. תהיה פחות וכחן. אל תיתן להם סיבה לחשוב עליך, תן להם אפילו פחות סיבות לדבר עליך. אל תכתוב שום דבר שאתה יכול להגיד, אל תגיד שום דבר שאתה יכול ללחוש, אל תלחש שום דבר שאתה יכול להנהן."

"נישואים הם פשרה - ככה אומר סעיף שניים ב'מדריך' ".

הישמרו מנישואים, ממי שקורא לכם "חבר" ותקראו מותחן פסיכולוגי חביב.

תגובה 1:

  1. מרתק! מזמינה מיד בספריה! אני בדעה שהמוסד המאובן הזה צריך היה להימחק מזמן

    השבמחק