"יש לה אלגנטיות של קיפוד: מבחוץ היא מלאה קוצים, חומה בצורה ממש, אבל יש לי הרגשה שבפנים היא רכה כמו הקיפודים, שהם יצורים קטנים, אדישים למראית עין, חיים בבדידות עיקשת ובעלי עדינות עצומה."
אלגנטיות של קיפוד / מוריאל ברברי.

המחברת האדומה / פול אוסטר

במחברת אחת (אדומה), פשוטה למראה, עמוסה סיפורי חיים שמתגלגלים על הלשון ומרגישים אמִתיים (ממש כמו שמוצהר על הכריכה), מתאר פול אוסטר את צרופי המקרים של חייו.
חלקם גדולים עד לא מובנים ואחרים מרגישים לא יותר מטעות סטטיסטית לא ברורה, שאין להתעכב עליה.

אבל בכולם, ללא יוצא מן הכלל, מופיע אותו רכיב מיסטי, יחודי, שכאילו לא מתאים לסופר הדגול שהוא ובכל זאת, אין יותר ממנו, מתאים לאוסטר ביצירתו.

זו לא אני (בחיי)

חשוב להבין שמעולם לא נמנתי עם חובביו של אוסטר ודווקא כאן, ביצירה שטוחה, כמעט סתמית למראה וקריאה, משהו ממנו תפס אותי, משך באוזן והכניס תחת מטרייתו הספרותית.

כי לפעמים ככה זה, המקריות שולטת בכל ופשוט אין לזה הסבר (ממש כמו שאוסטר מנסה לתאר). 

זה קצר בינינו

מדובר בספר קצר, על גבול הספרון, שאפילו נובלה לא ניתן לקרוא לוֹ ולוּ רק בשל העובדה שעלילתו לא סדורה אלא בנוייה קרעים, קרעים של סיפורים אנקדוטליים.
סביר להניח שהוא קצר, פשוט כי כמה כבר אפשר 'לגרד' סיפורי מקריות בחיים?
ובכל זאת, למרות עמודיו הקצרים וסיפוריו ה(כביכול), לא מחייבים, מצאתי את עצמי מחכה לחזור אל בין הדפים.

'המחברת האדומה', הוא ספר חמוד, קטן, עשוי טוב, לא יומרני ובנקודות מסויימות אפילו מקסים.

אין תגובות:

פרסום תגובה