"יש לה אלגנטיות של קיפוד: מבחוץ היא מלאה קוצים, חומה בצורה ממש, אבל יש לי הרגשה שבפנים היא רכה כמו הקיפודים, שהם יצורים קטנים, אדישים למראית עין, חיים בבדידות עיקשת ובעלי עדינות עצומה."
אלגנטיות של קיפוד / מוריאל ברברי.

קסם בשולי הדרך / אילונה אנדרוז

 קראתי, או לפחות התחלתי, מתוך לחץ חברתי (כן, מסתבר שאני כזאת).
המשכתי, פשוט כי היה קשה להפסיק. 
ולגבי חברותי הלוחצות? אותן רק נותר לי לאהוב עוד יותר מבעבר (לאור ההמלצה ובכלל).

זו פנטזיה, עולם מקביל או "השוליים" כפי שהם מוכרים כאן ובמקור לא מדובר בז'אנר אהוב עלי במיוחד, אם בכלל. מה שמקל על העניין הן דמויות אמיתיות, אנושיות במהותן (מלבד אלמנט הקסם המשולב בהן) הסובלות מכל תחלואי העולם הנאור באשר הוא. מתוך כך כמובן, קל מאוד להזדהות איתן ולא נותר לי אלא להודות שהתאהבתי.


לא מציאותי ולא אכפת

כבכול ספר פנטזיה, אם נחפור מספיק לעומק, נוכל למצוא בורות (קטנים) בעלילה. אלא שכאן, גם אם קיימים, הם לא הפריעו לי להתגלגל בין הדפים בהנאה ובהחלט ניתן לקטלג אותם כחלק מהסיפור וכתורמים לאווירה.


איפה הקסם?

היא, קשת יום, עמוסת תלאות כבת למשפחה מפורקת המטפלת בשני אחיה הקטנים ויש בה קסם (ביום ממובן אחד). כשהיא נקלעת להרפתקה שמשפיעה על עולמה, אזור המחיה שלה ומשפחתה הקטנה המשונה, אין לה ברירה אלא לשרוד וכל דרך מתבררת ככשרה.

הוא, גיבור בעל כורחו, שהגיע לשפר את המצב בלי להתכוון ופלש לעולמה המורכב.

זה סיפור הרפתקאות חמים, נעים ורךשעוטף את עולמנו המוכר ברגעים של קסם ומילים. הדיאלוגים נעימים, מצחיקים, איכותיים עד מאוד והדמויות עגולות ומוסברות ברובן. במובנים אלא הוא הזכיר לי סיפורים (וסרטים) מוכרים, כ'וילו והנסיכה' ו'הנסיכה הקסומה' ואפילו חלקים קטנים מ'ההוביט' של טולקין.


איפה השפה?

התרגום סביר, פחות בהגדרת קסום, כשמספר ביטויים עצרו אותי תוך תהייה על מה בדיוק חשבה המתרגמת בעת עבודתה? 
האם זה הגיוני לשרבב לספר ביטויים כמו "אמא היתה שרלילה", "היא רצתה להחטיף לו", "לומד להישרד", "היא התחילה להתפרפר ולא הפסיקה", "אל תתפוס תחת", "ההשתרללות", "הוא היה חזק מאוד, וגם היא אינה קוטלת קנים"? 
כי אחרי הכל גם אם מדוברת במשפחה שכזו, למה גם אני וגם השפה העברית נאלצות לשלם את המחיר? (ובמיוחד כשמדובר בספר מוצלח בכל מימד אחר).

 "שתי עיניים חיוורות וזדוניות נלטשו בה בתוך ארובות-עין שקועות", הבנתי את הכוונה, אבל העברית כאן איבדה מקיסמה.

"התחבטה כנגד ידה", "הסתמרה בעוינות", כאן הכוונה פחות ברורה (יכולה לנחש, אבל...).

"זאת היתה משיכה ספונטנית וכנה לחלוטין, וזה היה פשוט הורס", וואלה? תשבעי באמאשלך! (מרשה לעצמי להיתדרדר בהתאם לרמת השפה).

וכאן חשוב לציין, כי למרות שעבודת התרגום, העריכה (ומכאן עבודת ההוצאה) אינן מהמשובחות, הספר חמוד עד טוב וראוי בהחלט לקריאה. משום מה, בישראל הוא לא זכה להשקעה המקצועית לה הוא ראוי וחבל.


בעיה נוספת ביחס להוצאה נובעת מהעובדה שספר זה הוא ראשון בסדרה ושאר חלקי הסדרה לא תורגמו לעברית.
סוף החלק הראשון נמצא אי שם בין פתוח לסגור וניתן לחיות איתו כפי שהוא.
אני, עדיין מעדיפה להמשיך ולהנות מיתרונות סדרה זו (כנראה שבשפת המקור).



זיכרו ש...

מה שבטוח, כיאה לספר אמריקאי, פנטזיה או לא, גם אם צומחים לך טפרים מבין האצבעות וזהו סוד קסמך, תמיד תוכל להתנחם בפנקייק בהתאם לתרבות בה הקסם נולד (ורצוי עם סוכר מעל).

"מחר יביא איתו צרות חדשות, אבל נכון לעכשיו היא לגמרי ולחלוטין מאושרת", כך גם אני.

יש כאן קסם והוא נמצא בשוליים, בפנים, בחוץ, בדרך ובכל מה שביניהם.
ספר חמוד עד קסום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה