כבר שאלו אותי מה אהבתי? ממה נהניתי? ולאילו ספרים אחזור ברגעי געגוע?
ולמרות שלרוב אני לא חוזרת אחורה, גם לי יש כמה ספרים בודדים ששמורה להם פינה חמה בליבי העקשן.
שנים, מאז שהפכתי לאמא, לא סיימתי לקרוא ולו ספר אחד.
קניתי ספרים ללא הכרה והם שכבו ליד המיטה בערימה מאשימה.
השקט בראש, לו הזדקקתי לטובת הקריאה, פשוט לא נמצא.
לפני כשנתיים, כשהצאצאית הקטנה פנתה בדרכה למעון, פצחתי ביחסים חמים עד מפתיעים עם מר גריי הנודע (ואל תגלו לאנסטסיה).
אח"כ נולדה הרשימה הבאה (והקיפודה...).
בגזרה הרומנטית / ארוטית...
חמישים גוונים של גילטי פלז'ר
- כן, כריסטיאן גריי תמיד ישכב סקסי ונוזף, בראש הרשימה.
בינינו, זה קשור בעובדה שנפגשנו כשהייתי בתולת הספרות הארוטית ואחרי הכל, שמור לו כבוד על שהחזיר אותי אל עולם הקריאה.
אז נכון, אנה נודניקית, מתישה והאלילה הפנימית שלה כמעט וגרמה לי לנהוג באלימות כלפיה, וכריסטיאן שמתחיל מסתורי ומושך, ממשיך כסרבן טיפולים עקשן, שלא לומר יללן (והרי אין tern off גדול מזה בגבר).
ולמרות הכל, אם אמרנו גילטי פלז'ר, נראה שמיסטר גריי לא יחמוק מהרשימה, ואף אחד לא יקח ממני את זכרונות סצינת הסקס הראשונה.
אהובים עלי במיוחד חילופי המיילים, שגרמו לי לחזור אליהם יותר מפעם אחת (והיד המעקצצת כמובן).
ג'יין יאנג הצעירה (כבר לא ילדה) - זה סיפור נשי, על נשים חזקות שנפלו וממשיכות לקום.
גיבורת הספר היא הומאז' מתוק למוניקה "I Did Not Have Sex With This Woman" לוינסקי.
היא צעירה, הוא פוליטיקאי ומשם הסיפור מסתבך כמו שרק אהבה, סקס, ערכי משפחה וטוב נו, אמריקאים יודעים לסבך עניינים.
יש כאן סיפור מרכזי מנקודות מבט שונות, כולן נשיות. מקסים, מקסים, פמיניסטי אמתי ואפילו בלי הצורך לשרוף חזיות.
** לסקירה
https://misskipod.blogspot.com/2018/08/blog -post_93.html
סיפור אהבתם של ג'קסון וג'ייה - הוא ספר פחות מוכר של סילביה דיי (שהופק כסרט משום מה).
הדעות לגביו חלוקות, ועדיין הוא יזכר כאחד הספרים הבודדים שקראתי מספר פעמים.
כן, יש בו חלקי חוסר אמינות קטנים, ובעיות תקשורת בין הגיבורים, במקום קונפליקטים אמתיים (וחבל).
אבל יש בו משהו אמתי, מן שילוב של כריסטיאן בהיתהוות עם בטי המכוערת אולי.
אה, וגם הסרט חמוד מאוד.
ממזר שחצן ומצחיק - הוא אחד הספרים הבודדים, שתמיד יעלו לי חיוך על הפנים, וחילופי דברים תוך נסיעה על אופנוע תמיד יצחיקו אותי (ואפילו אם אני כבר מכירה את המשך הבדיחה).
אז נכון, הוא נוטה לאמינות גבולית, וגם כאן בעיות תקשורת בין דמויות, משרתות טוב מדי את התגלגלות העניינים. אבל הוא גם חם וקליל, למרות טישטוש המציאות, ואולי זה אפילו סוד קיסמו.
חוץ מזה, (ופה חייבים להודות), על תיש אפילפטי ומשוגע, אף אחד עוד לא הצליח להתעלות.
נקודה רגישה תרתי משמע - הוא ספר ארוטי מתוק, עם סיפור אהבה מהסרטים ודיאלוגים לחים. יש בו מגוון תאורים סמי-טיפוליים וסצינה אחת מיוחדת עד סוטה, שבעקבותיה, לעולם לא אסתכל שוב באותו אופן על בקבוק יין (ולא, אין בזה רע).
הוא איטי מדי בנקודות מסויימות ומהיר עד אימה באחרות, אבל הוא מתוק, רטוב והיי, תמיד ישארו לנו זכרונות מבית החולים.
** לסקירה
https://misskipod.blogspot.com/2017/10/blog-post_20.html
ככלל, אני לא נוהגת לתת ציונים, וכוכבים לא מרחפים לי בין הטקסטים.
נשאר רק לכתוב שהחבורה כאן למעלה, עשתה לי נעים (בטוחה שיש עוד רבים ואולי עוד אעדכן בהמשך).
ולמרות שלרוב אני לא חוזרת אחורה, גם לי יש כמה ספרים בודדים ששמורה להם פינה חמה בליבי העקשן.
שנים, מאז שהפכתי לאמא, לא סיימתי לקרוא ולו ספר אחד.
קניתי ספרים ללא הכרה והם שכבו ליד המיטה בערימה מאשימה.
השקט בראש, לו הזדקקתי לטובת הקריאה, פשוט לא נמצא.
לפני כשנתיים, כשהצאצאית הקטנה פנתה בדרכה למעון, פצחתי ביחסים חמים עד מפתיעים עם מר גריי הנודע (ואל תגלו לאנסטסיה).
אח"כ נולדה הרשימה הבאה (והקיפודה...).
בגזרה הרומנטית / ארוטית...
חמישים גוונים של גילטי פלז'ר - כן, כריסטיאן גריי תמיד ישכב סקסי ונוזף, בראש הרשימה.
בינינו, זה קשור בעובדה שנפגשנו כשהייתי בתולת הספרות הארוטית ואחרי הכל, שמור לו כבוד על שהחזיר אותי אל עולם הקריאה.
אז נכון, אנה נודניקית, מתישה והאלילה הפנימית שלה כמעט וגרמה לי לנהוג באלימות כלפיה, וכריסטיאן שמתחיל מסתורי ומושך, ממשיך כסרבן טיפולים עקשן, שלא לומר יללן (והרי אין tern off גדול מזה בגבר).
ולמרות הכל, אם אמרנו גילטי פלז'ר, נראה שמיסטר גריי לא יחמוק מהרשימה, ואף אחד לא יקח ממני את זכרונות סצינת הסקס הראשונה.
אהובים עלי במיוחד חילופי המיילים, שגרמו לי לחזור אליהם יותר מפעם אחת (והיד המעקצצת כמובן).
ג'יין יאנג הצעירה (כבר לא ילדה) - זה סיפור נשי, על נשים חזקות שנפלו וממשיכות לקום.
גיבורת הספר היא הומאז' מתוק למוניקה "I Did Not Have Sex With This Woman" לוינסקי.
היא צעירה, הוא פוליטיקאי ומשם הסיפור מסתבך כמו שרק אהבה, סקס, ערכי משפחה וטוב נו, אמריקאים יודעים לסבך עניינים.
יש כאן סיפור מרכזי מנקודות מבט שונות, כולן נשיות. מקסים, מקסים, פמיניסטי אמתי ואפילו בלי הצורך לשרוף חזיות.
** לסקירה
https://misskipod.blogspot.com/2018/08/blog -post_93.html
סיפור אהבתם של ג'קסון וג'ייה - הוא ספר פחות מוכר של סילביה דיי (שהופק כסרט משום מה).הדעות לגביו חלוקות, ועדיין הוא יזכר כאחד הספרים הבודדים שקראתי מספר פעמים.
כן, יש בו חלקי חוסר אמינות קטנים, ובעיות תקשורת בין הגיבורים, במקום קונפליקטים אמתיים (וחבל).
אבל יש בו משהו אמתי, מן שילוב של כריסטיאן בהיתהוות עם בטי המכוערת אולי.
אה, וגם הסרט חמוד מאוד.
ממזר שחצן ומצחיק - הוא אחד הספרים הבודדים, שתמיד יעלו לי חיוך על הפנים, וחילופי דברים תוך נסיעה על אופנוע תמיד יצחיקו אותי (ואפילו אם אני כבר מכירה את המשך הבדיחה).אז נכון, הוא נוטה לאמינות גבולית, וגם כאן בעיות תקשורת בין דמויות, משרתות טוב מדי את התגלגלות העניינים. אבל הוא גם חם וקליל, למרות טישטוש המציאות, ואולי זה אפילו סוד קיסמו.
חוץ מזה, (ופה חייבים להודות), על תיש אפילפטי ומשוגע, אף אחד עוד לא הצליח להתעלות.
נקודה רגישה תרתי משמע - הוא ספר ארוטי מתוק, עם סיפור אהבה מהסרטים ודיאלוגים לחים. יש בו מגוון תאורים סמי-טיפוליים וסצינה אחת מיוחדת עד סוטה, שבעקבותיה, לעולם לא אסתכל שוב באותו אופן על בקבוק יין (ולא, אין בזה רע).הוא איטי מדי בנקודות מסויימות ומהיר עד אימה באחרות, אבל הוא מתוק, רטוב והיי, תמיד ישארו לנו זכרונות מבית החולים.
** לסקירה
https://misskipod.blogspot.com/2017/10/blog-post_20.html
ככלל, אני לא נוהגת לתת ציונים, וכוכבים לא מרחפים לי בין הטקסטים.
נשאר רק לכתוב שהחבורה כאן למעלה, עשתה לי נעים (בטוחה שיש עוד רבים ואולי עוד אעדכן בהמשך).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה