מתברר שבנג'מין פרנקלין אמר "שלושה יכולים לשמור סוד בתנאי ששניים מהם מתים" ואני רק רציתי שתדעו, בלי לחץ.מתברר עוד שהמשפט הידוע על זבל של אחד ואוצר של אחר, מתאים גם להתייחסות לגברים.
ואולי לא?
ו"מי בכלל יודע מה באמת מתרחש מאחורי דלתות סגורות?"
פסיכי-לוגיה
(פסיכי-תארפיה, פסיכי-סומטיקה, פסיכי... מוזמנים להמשיך. היזהרו מפסיכיאטריה, זה ברור מדי).
לאורך קריאת הספר הזה חייתי בהזיה (נעימה, אבל הזיה לכל דבר) ולא הצלחתי להגיע למסקנה מי כאן יציב ומי משוגע. אצל מי האמת והאם היא קיימת בכלל?
מדובר ברומן פסיכולוגי, מעורב מתח, מעט רומנטיקה והרבה על טבעי, שערבב את חיי.
מה היה לנו?
הגבר, פסיכיאטר ממעמד הביניים האנגלי, כולל מעט קשיים, חיבה יתרה לאלכוהול, קצת התפרצויות זעם לכאורה, ומבט מקסים עד שובה.
"וגם אם הוא שותה יותר מדי, מכל שאר הבחינות הוא מקצועי לחלוטין".
האישה, צעירה פגועה, בת עשירים חבולת חיים שהכסף של הוריה המתים לא קנה לה שקט מיוחל.
"אנחנו תמיד נראים זוג מושלם כלכך, דיוויד ואני, אני אוהבת את זה".
השנייה, גרושה קשת יום וחשבון בנק, שמתפקדת כאם חד הורית לילד בן שש וכבר מזמן שכחה איך לחיות, להתלבש ולהתנהל כאישה נחשקת.
היא לא שייכת לאגף הסגור והיא גם זו שמגלגלת את הסיפור.
כמה אהבתי אותה.
"לא משנה עד כמה אני מרגישה שתולה בין שניהם. שתולה או לכודה. אחת מהשתיים". "אולי הם סיפרו עלי זה לזה?הם ואני. זה תמיד הם ואני".
הסיפור כתוב משתי נקודות מבט, עד כאן רומן סטנדרטי להחריד. אלא שכאן מתקיימת גם התפנית, כשנקודות המבט הן של הנשים וקולו של הגבר והשפעתו על חייהן, מופיעים כעדות יד שניה בלבד.
'על טבעי' כבר הצהרתי והנה זה כאן שוב. אין ערפדים, פיות ושאר יצורים שלא תצפו לפגוש בסופרמרקט הקרוב. כולם כמוני וכמוכם בדיוק, ובכל זאת, חלקם שונים, מיוחדים, עם נטייה ליכולות מרחיקות לכת.
את הכיוון העל טבעי לא צפיתי, כמו חלקים נוספים בספר הזה הוא תקף אותי באין רואה (אני לפחות, לא ראיתי אותו מתקרב).
עבור אלה הסולדים מהז'אנר, חשוב להדגיש כי במקור, לא מדובר בז'אנר אהוב עלי, ומתוך כך, סביר שגם אני הייתי נמלטת עוד לפני שבחרתי בו. בהתאם, גם הייתי מפספסת את הספר הזה, כי הוא בעל נגיעות על טבעיות, אבל הוא כל כך טוב (ותודו שהנטייה להשתפכות פחות הולמת אותי).
היא לא שייכת לאגף הסגור והיא גם זו שמגלגלת את הסיפור.
כמה אהבתי אותה.
"לא משנה עד כמה אני מרגישה שתולה בין שניהם. שתולה או לכודה. אחת מהשתיים". "אולי הם סיפרו עלי זה לזה?הם ואני. זה תמיד הם ואני".
הסיפור כתוב משתי נקודות מבט, עד כאן רומן סטנדרטי להחריד. אלא שכאן מתקיימת גם התפנית, כשנקודות המבט הן של הנשים וקולו של הגבר והשפעתו על חייהן, מופיעים כעדות יד שניה בלבד.
כשאנשים ועולמות מתנגשים
'על טבעי' כבר הצהרתי והנה זה כאן שוב. אין ערפדים, פיות ושאר יצורים שלא תצפו לפגוש בסופרמרקט הקרוב. כולם כמוני וכמוכם בדיוק, ובכל זאת, חלקם שונים, מיוחדים, עם נטייה ליכולות מרחיקות לכת.את הכיוון העל טבעי לא צפיתי, כמו חלקים נוספים בספר הזה הוא תקף אותי באין רואה (אני לפחות, לא ראיתי אותו מתקרב).
עבור אלה הסולדים מהז'אנר, חשוב להדגיש כי במקור, לא מדובר בז'אנר אהוב עלי, ומתוך כך, סביר שגם אני הייתי נמלטת עוד לפני שבחרתי בו. בהתאם, גם הייתי מפספסת את הספר הזה, כי הוא בעל נגיעות על טבעיות, אבל הוא כל כך טוב (ותודו שהנטייה להשתפכות פחות הולמת אותי).
כשזה טוב זה טוב
ואל תבלבלו אותי עם עובדות
"איך שלא יהיה, החיים טובים יותר כשהם מעניינים".
ישיבה על קצה הכיסא, דפדוף מהיר, דופק מואץ לעתים וא-סוציאליות סביבתית בלתי זהירה, כל אלה תקפו אותי בקריאת הספר הזה שנקרא מהר ובנשימה עצורה.
ישיבה על קצה הכיסא, דפדוף מהיר, דופק מואץ לעתים וא-סוציאליות סביבתית בלתי זהירה, כל אלה תקפו אותי בקריאת הספר הזה שנקרא מהר ובנשימה עצורה.
השפה טובה וקולחת והתרגום גם (למעט תוספת 'אני' מיותרת, במילים כמו "הרגשתי". אבל היו מעטות כאלה, ולמרות שזו לא עברית במיטבה, לטעמי, זה לא בבחינת 'אסון תרגומי').
כמה מילים על אהבה
כמה מילים על אהבה
כי לשם כך התכנסנו וכי באמת שאי אפשר בלי.
וכמה תובנות לדרך גם.
"האהבה עצמה היא סוג של טרוף". "אהבות מתות ביסורים" shocking news.
"לכל אחד יש אמת אחרת". "שקרים ואמיתות הם עניין של השקפה".אה, לא בטוח שאני רוצה להאמין בזה (או להגיב מעבר לתגובתי הפושרת).
"היא אמרה שהאמת היא עניין יחסי. שהרבה פעמים האמת היא פשוט הגירסה שהכי מאמינים בה". בואו נרים על זה יחד גבה ו... קדימה לקרוא.
אני אשב להרגע בינתיים.
"היא אמרה שהאמת היא עניין יחסי. שהרבה פעמים האמת היא פשוט הגירסה שהכי מאמינים בה". בואו נרים על זה יחד גבה ו... קדימה לקרוא.
אני אשב להרגע בינתיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה