פשוט וטוב.
מדובר בספר מתח נטול יומרות, שמספק את הסחורה בגדול ובצניעות.
"איך אהבה נהיית מעוותת כל כך?"
לפני הכל, הספר הזה תואם את אחת מהנחות היסוד שלי, שמבטיחה שכשנראה לכם שהכל טוב, סימן שרע מאוד באופק.
כי טוב הוא ידידותי מטבעו והוא תמיד מביא איתו איזה רע הכרחי.
כמה שלא תנסו ולמרות שאתם כבר יודעים שהוא יגיע, עד רגע האמת, לא תדעו בודאות מה מתקרב.
ממש כמו בספר הזה.
כשההפתעה תוקפת
"היא הצטערה שלא היה סימן מזהה כלשהו, דרך כלשהי לדעת מראש."הוא מתחיל עדין עד נעים, מתרומם לגבהים ונשאר בהם, משמר מתח עד העמוד האחרון.
- בשלושה! מקרים שונים במהלך הקריאה, חשבתי שהגעתי אל הפיק הספרותי.
- בשלושה! מקרים שונים, חשבתי שמכאן אני יודעת מה יקרה, כזו אני, מבינה, יודעת ואין באמת דרך להפתיע אותי.
- בשלושה! מקרים שונים במהלך הקריאה, טעיתי, הופתעתי והתקשיתי להרגיע את פעימות הלב ההיסטרי שבתוכי.
"כולם משחקים תפקיד מסוים... יש אנשים שעושים את זה טוב יותר מאחרים."
קצב לב מואץ
"כמה אנשים מנהלים חיים סודיים? מיהם המתעללים ומיהם הקורבנות?"כשהמתח נבנה איכותי, והפחד לא נובע מדמות אימתנית שרודפת אחרי במדרגות, אלא ממצבי קיצון/לא קיצון, כאלה שיכולים לקרות לכל אחד (ובעיקר לכל אחת) מאיתנו, אני נשארת (גם כשמתחשק לצעוק ובעיקר לברוח).
כי הגברים כאן נורמטיביים למראה והנשים יפות, אבל לא מדי. הן מסעירות, חכמות, הגיוניות ואוהבות (אבל לא מדי), ממש כמונו.
"החומות", מספק את סממנים של מציאות מוכרת, עכשיוית, שמצאתי את עצמי משתקפת בה בקלות, כזו של ספר מתח איכותי שקל להאמין בו וקל להילחץ בהתאם.
האישה שהיא כולנו
יש כאן אישה איכותית, אהבת אם חד הורית, שמנהלת את עולמה באומץ לב. תוסיפו אהבה זוגית, הורה חולה ומבוגר, הזדמנות שנייה וזוועות אחרות וקבלתם הצצה צרה לספר איכותי.
יותר מזה, ממני, לא תקבלו.
"היא לעולם לא תהיה חופשייה." טוב נו... מי כן?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה