תעלומה.
הספר הזה הוא תעלומה שמחזיקה מים, מחזיקה סיפור והכי הכי, החזיקה את הסקרנות שלי עירנית, ממש עד סופו (אחרי הכל, לא מדובר במשימה הקלה ביקום).
הוא מתובל בתבלינים משפחתיים מתוקים, מרים ואולי כאלה שהחמיצו עם השנים. ממש כמו המיתולוגיה המשפחתית שנבנתה לפני כשבעים שנה וראש המשפחה דואגים לשמר באדיקות.
יש שם ריח ים וניחות כפרי ואיזה טעם אוסטרלי מגוון שתמיד נעים איתו (בדיוק כמו בספרים האחרים של מוריארטי).
מי אמר 'סבתא' ולא קיבל?
ליאן מוריארטי היא שם דבר לספרים נשיים, שנעים בין אוסטרליה המזדקנת, לפולנייה הקטנה וגם כאן, כמו בספריה הקודמים, הדמויות הן בעיקר נשים (הגברים תפאורה) שרובן הזכירו לי את סבתי הפולנייה בתצורה זו או אחרת."אם הגב היה כואב לה ככה כשהיתה בת עשרים היא היתה נתקפת היסטריה ודורשת משככי כאבים ותה למיטה, אבל התברר לה שבגיל שמונים פלוס איש לא מופתע במיוחד שכואב לך. את אולי חושבת שזה יוצא דופן, אבל את היחידה."
למי קראת פולניה?
ושלא תבינו לא נכון, תמיד נעים להיזכר. אני רק מציינת עובדה, כדי שתדעו לאן נושבת הרוח. כי אחרי הכל, מדובר בסיפור חמים, נעים, עם ריח של מרק עוף ופולקה בגוון מכובס (ואחרי שחווינו תחושות שונות ומשונות על עוף לבנבן, או קרפיון ממולא חבוש גזר, נוכל להתקדם)."אין פלא שכואב לך, אין פלא שאת מתה. את זקנה. זה מה שאמור לקרות. לא אכפת לנו שאת שוכחת שאת זקנה. אנחנו יודעים שאת זקנה."
משפחתולוגיה אדירה
יש כאן הרבה דמויות, כולן מתגלות עגולות, מלאות ונעימות לליטוף.הסיפור משפחתי, מתחיל קורע לב וממשיך עוד יותר.
"יש משהו כל כך לא מכובד בלהיות רווקה כשאת נושקת לארבעים. זה כבר לא זוהר או משעשע..."
כי מה יותר קורע לב מרווקה מזדקנת שמעוניינת בילדים, בדודה עתיקה עם בעיות שליטה (מהסוג שמהן בוודאות סבל גם נפוליאון) וביניהן סלט משפחתי, כמו שרק שבט רב דורי מסוגל להפיק (וכמה כיף, כשכל האושר המשפחתי הזה, נמצא אצל מישהו אחר).
עבודה טובה... לרוב
הכתיבה טובה כתמיד והתרגום סביר פלוס, למעט מספר 'נפילות' של עברית/לא עברית בסגנון "סופי יושבת בנוחות רבה בספה", שחזרו מספר פעמים וחבל (ושמישהו יסביר למתרגמת שזה לא נשמע טוב).מי חכם של אמא?
כיאה לספר משפחתי/סבתאי, יש כאן מגוון משפטים טבולים בחוכמת חיים והרבה הומור מהזן העצמי וגם על אחרים (כי "אין שמחה כמו שימחה לעד" כבר אמרו לפני)."אנשים יחשבו שזה מוגזם או איטלקי, אם תתחילי ליילל על זקנה שמתה. את אמורה להגיד דברים כמו 'נו טוב, היו ל החיים ארוכים וטובים.' "
התחממתי בו ולמרות שלא מדובר בספר מופת, הוא עשה לי טוב וכמו שיחה עם זקנה חכמה, יחזור אלי ועוד יצוץ ברגעי מפתח.
אני בטוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה