כי כמו בספרים אחרים של הכותבת המוכשרת, גם בזה המדובר כאן, יש עולמות חדשים, צביטות קטנות (וגדולות) ותחושה כללית של 'בואו, אני אנסה אתכם ונראה עד כמה תצליחו ללכת איתי'.
ואנחנו מצליחים, אוהוהו מצליחים.
זהו ספר שירים וכשנודע לי שהוא כזה עיקמתי פרצוף, אבל מיד צללתי אל הכתוב (כי שירה היא לרוב לא כוס התה שלי, אבל מרגרט, הו מרגרט היא כל הקנקן).
כבר בשיר הראשון נפגשנו, היא ואני, כמו שני תיישים על גשר שמנסים להכניע זה את זה. כעבוד שבע שורות קצרות, כשנשארתי פעורת פה ומחייכת, היא ניצחה.
המשפט היחיד שהסתנן לי לראש בסיום אותו שיר, עסק בעובדה ש'היא תמיד חייבת למשוך את החבל'.
כמו כל ספר שירים בסביבה, גם זה לא מחייב קריאה רציפה, אבל יש בו משהו מיוחד, שגם אלה בינינו שמתחלחלים מספר שירים, ימצאו בו עניין וחומר עשיר למחשבה.
לא את כל השירים אהבתי, או אהבתי באותה מידה.
לא כולם ישארו איתי וספק אם כולם הרעידו בי משהו באותה דרך, או בכלל.
מבחינתי, הספר הזה מומלץ לשליפה דיגיטלית בנקודות המתנה ושעמום, ברכבת, בואכה פקידת בנק עייפה או רגע לפני טיפול שיניים טורדני.
אתם יודעים, במקומות הכיפיים של החיים.
שיהיה בהצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה