זאת שהייתה כאן קודם / ג'יי - פי דילייני

הספר הזה הוא כל מיני דברים, אבל הכי מעניין הוא השיעור שהוא מביא אתו בדמות האבחנה שכולנו בסופו של דבר נשלטים בידי מישהו, או משהו.

"כאילו לא די לו לשמור על שליטה, אני צריכה לאבד אותה. רק אז הוא מרגיש נוח להשתחרר בעצמו."

הדמויות מלאות, עגולות וכתובות טוב, למעט אחת, שכתובה ממש טוב. היא דמות הזויה ומיוחדת, בעלת כושר עמידות ומפלצתיות מחשבה. כמו טורף, שלא נראה טורף (ולא, לא תוציאו ממני במי מדובר, גם לא אם זו גברת או אדון).

"כל מה שאני יודעת זה שהוא מיוחד במינו, וזו דרך אחרת לומר שהוא חריג ואובססיבי."

"הם חשבו שאני שברירית, כשלמעשה אני אדם עם נחישות של פלדה."

"זה לא בשליטתו. הוא הורס את כל מי שמנסה לצאת נגדו."

ככלל, הספר הזה לא יספק לכם נקודות לבניית אמון במין האנושי ותאצו לבחור לבד במי להאמין.

ביתי הוא מבצרך

או הפוך

"כבר הבחנתי בשינוי - לא כל כך ביחסים שביני לבינו, כמו ביחסים שביני לבין הבית."

כן, יש כאן בית מיוחד ועוד יותר, יש כאן בית שמיוחסות לו תכונות יוצאות דופן על גבול האנושיות (ואולי מעבר לאותו גבול). הוא מגיע עמוס טכנולוגיה ואיסורים, חוקים מגבילים ושאלות פסיכולוגיות, שיגרמו לנו לתהות מי מאתנו לא בקו הבריאות (הנפשית כמובן), אני? היא? הוא? אני?

"נפטרתי מכל הדברים הישנים שלי - כל הדברים המיותרים. אני חושבת שזה נתן לי כוח להיפטר גם ממנו."

אחד הדברים המדוברים/לא מדוברים כאן, היא ההשפעה שיש לחפצים על יכולות המוח האנושי וכשנשתחרר כולנו מהשפעתו של הבית בפולגייט 1, יתכן שלהגדיר מהם החפצים הכרחיים בחיינו ולהיפתר מהשאר, זה בהחלט רעיון ששווה לשקול ברצינות.

מה קרה כאן?

כן, זה ספר מתח מהזן הפסיכולוגי. הוא טוב, בונה מתח איכותי ומחזיק בו גם. יותר משנחרדתי במהלך הקריאה, הייתי עסוקה בגילויים מרחיקי לכת והבנת הדמויות, כי בהחלט יש כאן למה לצפות.

"בדיוק כשכבר חשבתי שהצלחתי להבהיר הכול, התמונה שוב מתערפלת ומתרחקת ממני." כן, ככה בדיוק קרה גם אצלי.

נקודה אחת קטנה שפחות חיבקתי באהבה, היא העובדה שלמרות שהמתח נבנה מקצועי ויפה לאורך רוב עמודי הספר, לקראת הסוף, כמו עפ"י הוראה חסרת סבלנות מלמעלה, הקשרים נפתרים ואותו מתח מתפוגג. הכל מקבל תשובות מהירות, המקצב משתנה פתאומית ונדמה לי שנשארתי חסרת נשימה (לא בטוח שבמובן המוצלח של הביטוי).

הגיגיי משוגעים

כי איך נסיים אחרת?

יש כאן מגוון שאלונים פסיכולוגיים וביטויים מצויינים בסגנון "אין לי זמן לאנשים שלא מתאמצים להשתפר. מסכימה***** לא מסכימה." ברור שמסכימה! (אפשר להוסיף גם 'אין לי סבלנות'?).

"עדיף לשקר ולהישאר בשליטה על המצב מאשר להגיד את האמת ולקבל תוצאות לא צפויות. מסכימה ***** לא מסכימה." מתלבטת, אבל כמו לגבי משפטים אחרים כאן, עדיף שאסכים בסתר.

"זה נרקיסיסטי להאמין שאנחנו נהיה מי שישנה את טבעו הבסיסי של אדם אחר. האדם היחיד שתוכלי אי-פעם לשנות באמת הוא את עצמך."

אבל הכי חשוב, זכרו ש"אי אפשר לספר את אותו סיפור פעמיים ולצפות לסוף שונה."

לכו לקרוא, ראו הוזהרתם, זה לא הזמן למניקור.

סקירה זו פורסמה בבלוג הרומנטי של 'עברית' romanticmov.com