מאז ומעולם האמנתי שקוראי ספרות מתח חייבים להיות חברים במועדון המזוכיסטים.
בעקבות הספר הזה, הצטרפתי למועדון ולאחורה נראה שאני מכריזה על מועמדותי לנשיאות.
כי נשארתי תלויה מטאפורית בין שמים וארץ, ובין הגיון לחוסר שפיות מטאפורי פחות (חייבים להודות).
"אני תוהה אם מישהו יפקפק אי פעם בנישואים הכה מושלמים שלנו."
הרי אין משהו מלחיץ יותר משלמות.
הוא מושלם, היא מושלמת והחיים המשותפים מושלמים כמובן.
הכל נעים ונוח. עד לנקודת הזמן בה השלמות גורמת לך להסתכל לצדים, לחפש את החסר ולפחד כמובן.
גם כי זה מפחיד בברור, וגם כי לא ברור מאיפה תגיע הזוועה (תהיו בטוחים שהיא מגיעה).
לא מדובר בסיפור נוטף דם ואלמנטים פיזיים קשים, אבל ללא ספק ובלי שארגיש, הוא שיחק לי עם התאים האפורים.
"ברגע שתשלימי עם כך שהגלגלים כבר מתגלגלים ואין דבר שאת יכולה לעשות כדי לעצור אותם יהיה לך יותר טוב. אין לך אפשרות לברוח, את שייכת לי!".
עיקר הזוועה נובע מתחושת ה'אין מוצא' שנבניית עם התקדמות העלילה.
כי למרות שהחיים טובים וסיפור סינדרלה מודרנית מתעורר כאן לחיים, גרוד קל תחת פני השטח יגלה אמת מרה ויזכיר, אם הספקנו לשכוח, שנסיך מקסים שייך אך ורק לאגדות האחים גרים.
"כמה חבל שמדובר בממזר סדיסט, כי יש לו נימוסים נפלאים."
טוב, בכל זאת בעיה
כן, קושי אחד עקרוני היה לי עם הספר הזה והוא נובע בעיסוק בתסמונת דאון. כי כשאחת מדמויות המפתחת מתגלה כלוקה בתסמונת, היא גם זוכה ביכולות חשיבתיות, שלא לומר תיכנוניות, שפחות מתאימות ללוקים בה.אבל כל השאר כל כך טוב, שאפילו אני, שלא כהרגלי, מצאתי את הכוח להבליג, להחליק ולסלוח על העיוות.
בנימה אישית
כשכותבים סקירה על ספר מתח שכזה, חשוב לוודא שהשיתוף נטול חשיפת עלילה מיותרת, כך שמה שחשוב שיעבור כאן, זו בעיקר חוויית הקריאה שלי. לא זכור לי מתי סיפור ניער אותי חזק ועמוק כל כך (ממש כאילו shaken not stirred , נאמר בין היתר עלי).מאז שאני כותבת סקירות, אני נוהגת לכתוב אותן תוך כדי, ולעדכן בתיקונים ושינויים קלים בלבד, עם סיום הקריאה.
החוויה שהעניק לי הספר הזה שינתה את התמונה.
משום מה, לא רק שלא הצלחתי לכתוב במהלך הקריאה, אלא שנזקקתי לכמה ימי עיכול, רחוק מהחוייה.
"אני לא רוצה לפגוע בך, מהסיבה הפשוטה שאם אתחיל לא אוכל להפסיק, אבל אפגע בך אם אצטרך."
"הכל נשמע כל כך מתקבל על הדעת...".
וכשתגיעו למשפט "הוא התחתן איתך גרייס...", אתם מוזמנים לצעוק, זה פשוט הגיוני לעשות.
לכו לקרוא.
סקירה זו פורסמה בבלוג הרומנטי של 'עברית' romanticmov.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה