מכור לחטא / מוניקה ג'יימס

**לפני הכל, אני מודה, נשברתי באמצע. הטקסט הזה הוציא ממני לא מעט אמוציות, רובן לא מהאגף החיובי. צחקתי הרבה, יותר עליו, פחות איתו. אם אחרי האמצע, היצירה הופכת שייקספירית באורח פלא, לא הגעתי לשם ואתכם הסליחה.**

מי שמכיר אותי (אפילו קצת) ידע להודות שלהיות בוטה לידי, זו לא הדרך לגרום לי להתאדות בערפל (ולרוב אני מחזירה). להיות סתם חסר גבולות ללא סיבה קיומית או הגיון.. זה כבר יכול לעבוד.

השם שלו ׳דיקסון׳... ואם נקצר אותו נקבל רמז גס (תרתי משמע) למה שככל הנראה מגדיר אותו רוב הזמן. 

מדובר בפסיכיאטר ניו יורקי, אבל לא זו הסיבה שתגרום לי להחמיא ולקרוא לו גאון.
הוא גבר, חמוש ביכולת יוצאת דופן בעולם הגברי. מסוגל לנהל שיחה ערה, עניינית וחדה (לאורך זמן), בעודו... נקרא לזה... ׳בעניינים׳? ׳מוכן ומזומן׳?.

הוא ציני כמו שאני אוהבת ודביק במידה הנכונה והוא לא מפסיק לחשוב סקס! (גבר טיפוסי כבר ציינתי כאן). 

אבל הוא פגום ועצוב ומוכה נפשית כמו כמעט כל אחד אחר בביצה, שום חידוש ממש.
החברים שלו מודאגים ובכלל הוא מסכן כל כך, כי זה לא שהוא באמת רוצה.. זה ההוא מלמטה שמנהל את ההצגה (ועל זה נאמר, נו באמת!).

באופן עקרוני כמעט ואין כאן תוכן, הסיפור ירוד ודליל עד אימה. נראה שהמידע המינימלי המובא, משמש מסגרת לאיברו הפעלתן של רב שגל. אני לא פוריטנית (אפילו לא כמעט), אבל ה׳אין סיפור׳ שיעמם אותי די מההתחלה.

לטעמי זה היה ״עד נורא כדי כך״.. נשבעת לכם שזה מופיע בספר.
ורק שתדעו מתברר שיש נשים שנמצאות תחת ההגדרה ״שרמוטה משתרמטת, טינופת מטונפת, שהגיעה מהכוכב אני זונה זנותית ש...״ ממליצה לבנות שבינינו להציץ בדרכון ליתר בטחון, כבר הולכת...
אה, רגע! יש גם את ״שרמוטית שרמוטינסקי״, מישהי הרימה יד?.

אוף, ׳עברית׳/׳לא עברית׳/׳עברית׳/׳ממש לא עברית׳..

שפה מעורבת שלא לומר מעורבבת מתקיימת לה כאן.
הוא ״מתחרפן״ ויחד עם זאת תוקף אותו ״קבס״, או שהוא מדבר על אישה ש״לא שמה עליו״.. ויש לו ״חבר׳ה, שלא עושים עניין״. באימשכם?! (סליחה, זה פשוט מתאים כאן).
מצב ״מתרחש״, ״נופל שדוד״, ״החיים שלי בזבל״, ״מחליט להביא ביד״, ״תיקתקתי מטופלות״ ועוד.

ומסתבר שגם לקלל צריך לדעת איך, כי ״בנזונה״ זה ב׳לא עברית׳ טהורה. עם ׳בן זונה׳ אגב, אין לי בעיה.

בקיצור מה קרה? סופרת/מתרגמת, מי נרדם בשמירה?.
אה ומישהו התבלבל במילה!. אם תוך תאור אקט, אתה מעדכן ״גופי הצפוד מוצג לראווה״... ממליצה בצער לוותר על האקט ולפנות למרפאה.

בבל״תו אותנו באהבה..

בתחילת הספר רב שגלנו המיוחד הוא ׳מבכירי הפסיכיאטרים בניו יורק׳ ומספר עמודים מאוחר יותר הוא בכלל ׳פסיכולוג׳ (?!). יתכן והוא חווה downgrade בחסות סקס ברחוב...
יש ״סיפוק עצמי נטול סיפוק״, ״שלמות צרופה עטופה בחטא צרוף״ ו״זיון משישה כיוונים״ (עדיין עסוקה בספירה).
ואגב, שאלתי את עצמי האם זה אפשרי ש״היא מתרוממת למלוא גובהה, אבל נשארת לשבת״.. איך זה עובד יחד? (גם אני רוצה להתרומם למלוא גובהי, לצורך כך המציאו עקבים).

 ‏

Sleazy ללא סיבה קיומית (או פשוט פוי).

״עד סוף השבוע הקפדתי על אף נקי ושמרתי מרחק ממפשעות של בחורות אקראיות״. שמחה, באמת מאושרת לשמוע!.
זוכרים את נעלי ה׳דפוק אותי׳? קבלו חלופה בדמות ״עייני זיין אותי כחולות״. מזל ששלי חומות/ירוקות.

הדיאלוגים נמוכים, סקסיסטיים ונוטפי אפלייה. מסוג אלה שהייתי מייחסת לטקסט ראשון לא בוגר ומיותר.

״לאבאל׳ה יש הרבה כסף״. אבאל׳ה? זה daddy שעשה עלייה?.
״היא מניחה עקב סטילטו אחד בין רגלי הפסוקות״... הלו? מישהו אמר ׳תוספת סיכון׳?

דימויי גוף פיככך

לו יש ״אוהל״ ולא בחיק הטבע. לה, פטמות נמרצות!. (שוב מצאתי משהו ששלי לא עושות).
שדיים, הם "ציצים, דדים, ציצקס, כריות אויר, אגוזי קוקוס וגזונקרס" ויש גם מישהי עם מערות, בחיי "מערות גופה״. מה היא עושה איתן תגלו בלעדיי.

ועכשיו ברצינות

עם ובלי קשר גם, רוצה לדבר רגע על ההצהרה ״אני נקי/נקייה״. עפ״י מה? אמונה? הבדיקה לגילוי מחלות מדבקות שעברת לפני דקה?? (וכן, אני יודעת ומכירה, בלהט הרגע.. בלה, בלה, הכל או הרוב נשכח). אבל האם לא הגיוני שדווקא מי שמצהיר ״אני נקי״ הוא זה שצריך להישמר מפניו?. או שאנחנו הקוראים ממוזלים שכמותינו, תמיד עדים לסיטואציה הראשונית. רק מולנו בספרים זה קורה ונסחפים. טיפשי ולא אמין.

משפט למבוגרים (החביאו את הילדים).

״מצאתי את עצמי תוהה איך יהיה להביא בחורה הביתה ולזיין אותה במיטה שלי, במקום לשגל אותה על איזה קיר לבנים״. אה... גם אני תוהה!! בעיקר מה ההבדל בין שני שמות הפועל??.

ולמי שנשאר עם תהייה לגבי ההבדלים בין המיטה לקיר הלבנים, תתקשרו, אני אסביר.

הספר הזה, נכנס בקלות לרשימת הספרים שיותר נעים לכתוב עליהם מלקרוא אותם.